לצעירים של היום קשה מאוד בשוק הדיור.
מצב של Severely unaffordable housing market.
דמי השכירות אוכלים חצי מהמשכורת של הדור שנלחם לבנות את חייו בארץ אבותיו. לחסוך סכום משמעותי לצורך הון עצמי לקנייה, רוב רובם של הצעירים אינו יכול, היות ויוקר המחיה גבוה בעוד שהשכר עומד במקום.
האם יש סיכוי לשרוד בשוק הנדל"ן ללא סיוע כלכלי מצד ההורים ?
האם הצעירים של היום עצלנים ונהנתנים השורפים כספים בקניונים, בתי קפה ופאבים או שמדובר בדור שלם שהתזמון שלו גרוע ואשר נתקל בחומה של חוסר מזל וחוסר הזדמנויות ?
האם מדובר בדור מפונק שרוצה להתחיל את חייו בדירה חדשה מקבלן במרכז הארץ ואינו מוכן לעשות את מה שעשו הוריו וסביו כשגרו בדירת שיכון 2.5 חדרים בקומה 4 ללא מעלית ?
מחירי הדירות העממיות והזולות לא ירדו דרסטית.
גם לא כאשר הריבית במשק תעלה. נקודה.
איפה נראה המשך התעניינות ? בעיקר בערים עם זמן נסיעה של כחצי שעה מתל אביב, כגון: רמלה, באר יעקב, נתניה, רחובות, לוד, יבנה, ראש העין, חדרה וגם אשקלון.
דירות חדשות בנות 4 חדרים במחיר של עד 1,300,000 ₪, ייהנו מביקושים חזקים. הסיבה: מגבלה של הון עצמי ושל יכולת החזר חודשי של המשכנתא, בקרב הרוב הגדול של הזוגות הצעירים.
מחסור הינו חיכוך שמעט תנועה.
למרות הגדלת היצע הקרקעות לבנייה במקומות כמו ראש העין, מודיעין וקרית גת, השיווק לא יהיה בבת אחת אלא בקצב "סביר".
המדינה מכוונת לייצר מחסור תמידי בשוק הדירות החדשות, על מנת לייצב את המחירים מצד אחד, ועל מנת שלא להפיל את המחירים מצד שני.
כמו כן, המדינה בולמת את המשקיעים על ידי הגבלות משכנתא (הגבלות על תנאי המימון) ומיסוי (מס רכישה כבד ומס שבח בגובה 25% החל מיום 1/1/2014), כדי להאט את קצה עליות המחירים.
אם אפשר לסכם את הנתונים במילים פשוטות, אז אפשר לומר שהממשלה רוצה שהמחירים מתישהו ירדו, אבל רק קצת.
מחירי דירות חדשות ויד שניה בממוצע ארצי (באלפי שקלים) 2007 עד רבעון שלישי 2013 (מתוך גלובס)
במשפחה מורחבת ממוצעת, ישנן 4 רמות של צרכנים (4 דורות).
מדובר על הוצאות חודשיות עצומות של דור הסבים (בני 70-90), ההורים (בני 50-70), הילדים (בני 30-50) וילדיהם (הנכדים והנינים). בשל כורח הנסיבות בישראל של תחילת 2014, אין זה חריג ששני הדורות המבוגרים מסייעים כלכלית לשני הדורות הצעירים.
אולם, ככל שתוחלת החיים תעלה, כך יישאר לדור המבוגר פחות כסף לתת לדורות הצעירים, ובמצב שכזה תהיה עצירה ביכולת לרכוש דירות אצל צעירים רבים באוכלוסיה.
במילים אחרות, הביקוש למגורים בשכירות יגדל.
כאן נכנס לתמונה ענף הדירות להשקעה, והציבור ממשיך לרכוש בקצב של כ – 1,800 דירות בחודש.
כלומר, בכל יום נרכשות בממוצע כ – 60 דירות ברחבי הארץ, המיועדות למטרת השכרה.
8% ממשקי הבית בישראל מחזיקים בבעלותם שתי דירות או יותר.
משקיעים "ותיקים" מוכרים לצעירים דירות למגורים ולמשקיעים "חדשים" דירות להשקעה.
האם "הכסף החכם" יוצא ראשון ו"הכסף הטיפש" נכנס אחרון לשוק ?
התשובה תלויה באופק ההשקעה. מי שרוכש לטווח ארוך עושה עסקה נכונה, ומי שקונה לטווח קצר כדי "לעשות סיבוב", לא ירוויח ולא יפסיד. גם במקרה של ירידה מסוימת במחירים (מה שלא סביר שיקרה בשנה הקרובה), עדיין תהיה הכנסה מדמי שכירות לצורך החזר הלוואת המשכנתא.
דירת השקעה היא התשובה לסיכון של עוני בשל תוחלת החיים המתארכת.
מתחילת חודש ינואר 2014 חל מס שבח בגובה 25% על רווח במכירה של דירת השקעה.
בנוסף, ישנו מס רכישה שהמדרגה הכי נמוכה שלו עומדת על 5%.
לכן, מי שיחליט להיכנס בשערו של עולם ההשקעות בנדל"ן בתקופה שכזו, הוא רק מי שמאמין ביכולת העשייה שלו ומסוגל לפרוץ את תקרת הזכוכית של עצמו.