620,000 משקי בית בישראל גרים בדירות שכורות, ואת הדירות הללו מספקים משקיעי נדל"ן פרטיים, ולא המדינה. לכן הממשלה צריכה להודות למשקיעי הנדל"ן. משקיעים שלא רצו לקנות דירות ב 400,000 ₪ בשנת 2005 (אז קיבלו 7% בפק"מ), רצים לקנות אותן היום ב 1,000,000 ₪ (מכיוון שמקבלים בפק"מ רק 0.5%).
משקיעי נדל"ן יודעים ששוכרים יהיו להם גם בעוד 20 שנים, מכיוון שבמדינת ישראל חיים 2,780,000 ילדים, שהם כשליש מכלל האוכלוסיה ! הממשלה צריכה להודות למשקיעי הנדל"ן שמאפשרים לאחרים לגור בשכירות.
הממשלה צריכה להודות למשקיעי הנדל"ן
קרנות הפנסיה וקופות הגמל הלוו כספים לטייקונים, ואלה הפסידו חלק מאותם כספים בהשקעות כלכליות כושלות ולא מחושבות ברחבי העולם. הם קנו נכסים בשנות השיא של 2007, בין היתר במזרח אירופה ובארה"ב, וערך הנכסים הללו נשחק בעשרות אחוזים ואיתם גם כספי הפנסיונרים החוסכים.
חלק מהחוסכים ראו מה מתרחש בכספי הזקנה שלהם, משכו את הכספים הללו בשנים 2009-2010, וקנו דירה. הם לא קנו את הדירה כי יש להם עודף כסף וגם לא בגלל שהם משועממים (קשה מאוד לטפל בהשכרת דירה), אלא מכיוון שהם זקוקים לכסף הזה על מנת לממן את הוצאות הזקנה שלהם.
בישראל קצב גידול משקי הבית גבוה מקצב הבנייה של דירות חדשות, ומשקי בית חדשים צריכים מגורים עצמאיים משלהם. מי שמאפשר להם לגור בשכירות הינם פנסיונרים רבים בישראל.
יש חצופים בממשלה שמאשימים את אותם פנסיונרים כי הם גרמו לעליית מחירי הדיור בישראל, היות ושילמו למוכרים את הסכומים שדרשו עבור הדירות.
איך אפשר להאשים אדם מבוגר שמקבל על פיקדון בנקאי ריבית שנתית שהיא נמוכה מהאינפלציה ?
איך אפשר להאשים "משקיעה" מבוגרת שקוראת בעיתונים על הפסדי קרנות הפנסיה כתוצאה ממחיקת חובות, בשל הפסדים של טייקונים על השקעותיהם הכושלות ?
אותם משקיעי נדל"ן פנסיונרים שהוציאו מהבנקים ומהקופות את כספי החסכונות שלהם לטובת קנייה של דירה, לעיתים ישנה וקטנה, יודעים שזה לא קל לטפל בדירה להשכרה.
מבחינת השקעה בנדל"ן, קשה לטפל בדירה בפתח תקווה ובבת-ים והרבה יותר קשה לטפל בדירה מרוחקת בבאר שבע או בחיפה. הנסיעות מעייפות, ההתנהלות מול בעלי מלאכה מתישה וגם כסף גדול לא רואים מזה.
התשואה ברוטו על השכרת דירה בפריפריה עומדת על כ 4%, אולם התשואה נטו נמוכה יותר.
אז כשיש עליית ערך בעקבות עליית שווי הדירות בארץ, יש הבאים ומאשימים את אותם מבוגרים.
הפנסיונר לא יהפוך לעשיר בגלל שערך הדירה שלו עלה ב 200,000-300,000 ש"ח. הכסף הזה נועד לכסות את עלויות הדיור המוגן בבוא היום.
מדוע הממשלה צריכה להודות למשקיעי הנדל"ן
כל אדם מבוגר היה מעדיף שכספו יישב בבנק או בקרן פנסיה. בסך הכל הוא מצפה לקבל תשואה שנתית סבירה ולישון בשקט, מבלי לדאוג שמנהלי הגופים ילוו כספים בחוסר אחריות. אף אדם לא מעוניין שימחקו לו חלק מחסכונותיו בגלל התנהלות כלכלית ועסקית שגויה של אחרים.
כל משקיע מבוגר בנדל"ן היה שמח למכור את דירת ההשקעה, אם היה מקבל בבנק ריבית סבירה על הפיקדונות. לאף אדם אין כוח וחשק להתעסק עם שוכרים, שכנים ובעלי מלאכה. לכן הממשלה צריכה להודות למשקיעי הנדל"ן.
סטודנטים וצעירים המעוניינים לשכור דירה, במרכז הארץ או בפריפריה, פוגשים את המשכירים שלהם בדמות אותם "משקיעי נדל"ן" – הפנסיונרים שנכוו בכספים הסולידיים כביכול.
כאמור, נחזור ונדגיש, משקיעי הנדל"ן הפרטיים הם אלה שמאפשרים מגורים בדמי שכירות למאות אלפי חסרי דיור בכל רחבי הארץ. מה שהמדינה לא נותנת, הם נותנים.
לעניין השקעות בנדל"ן, בין "המשקיעים" תמצאו הרבה אנשים שגרים בעצמם בשכירות במרכז הארץ. אלה רוכשים דירה קטנה בפריפריה, ודמי השכירות שהם מקבלים מקזזים חלק מדמי השכירות שהם משלמים. לא מדובר באנשים עשירים, אלא באנשים רגילים שלקחו משכנתא ושקמים כל בוקר לעבודה כשכירים בשכר לא גבוה.
חומר למחשבה:
ככל שתוחלת החיים עולה, כך הדור המבוגר מחזיק יותר זמן בדירות המגורים שלו, בזמן שהדור הצעיר זקוק לדירות חדשות. כל משק בית חדש שנוצר בישראל, שואף לדירה.
מכאן שהביקוש לדירות עולה על ההיצע.
היקף הבנייה החדשה נמוך מקצב הריבוי הטבעי בישראל.
השילוב של ילודה רבה ותוחלת חיים ארוכה, ימשיך להוביל לעלייה במחירי הדיור.
ניקח לדוגמא את גבעתיים – עיר הידועה בשיעור גבוה של אזרחים ותיקים – ונראה שהביקוש הגבוה לעיר קיים בשל הקירבה לתל אביב. כעת תוסיפו את העובדה שרבים מתושביה המבוגרים עדיין גרים בביתם בשל התארכות תוחלת החיים, והתוצאה היא מחסור חמור בדירות (אין קרקעות לבנייה חדשה).
יכול להיות שמגבלות המימון על משקיעי הנדל"ן (מינימום 50% הון עצמי) יורידו את האפשרות שלהם לרכוש דירה או את הכדאיות הכלכלית לעשות כן, אולם חשוב להבין שעצם ההגבלה אינה מייצרת דירות חדשות ולא מונעת מזוגות צעירים חדשים מלהינשא.
